<h1>ספר התרומות שער ל"א חלק ב'</h1>
<h2>דף קיב.</h2>
והיכא ששטר חוב נפל ליתומים מאביהם והוציא הלוה שובר עליו אם יתחייב הלוה, או אם יפטר בשוברו שעשה לו אביהם. והא מילתא חזינן לה מההיא דגרסינן בפרק קמא דבבא בתרא ההוא שטרא דיתמי דנפיק תברא עילויה, אמר רב חמא לא מקרע קרעינן ליה ולא אגבויי מגבינן ביה. לא מגבינן ביה, דהא נפק תברא, ולא קרעינן, דדילמא לכי גדלי יתמי מייתו ראיה ומרעי ליה לתברא. ושיילינן הלכתא מאי, ואסיקנא דהלכתא כרב חמא, דאם איתה דתברא מעליא הוה איבעי ליה לאפוקיה בחיי אבוהון. והרב אלפסי ז"ל פסק כמר זוטרא דפסק כרב חמא דמדלא אפקה אימר ציורי צייר. וכתב הרב אבן מיגש ז"ל כיון דטעמא דמלתא דלא קרעינן לשטרא משום דאמרינן אבעי לאפוקי בחיי אבוהון, לא תימא ממילא שמעינן דהיכא דמטא ליה זימניה דההוא שטרא בחיי אבוהון וקא תבע ליה אבוהון בגויה ולא אפקיה, אלא אע"ג דלבתר דמית אבוהון הוא דמטא ליה זמניה דשטרא, כיון דמידע הוה ידע דאיכא עליה שטרא, אכתי איכא למימר דאם איתא דהאי תברא מעליא הוה איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון ולאזמוניה לבי דינא לאכפוייה למקרעיה להאי שטרא, ע"כ. גם הרב ר' משה ז"ל [מלוה פי"ז ה"ח] בכל ענין כתב שאין קורעין אותו ואין מגבין בו עד שיגדילו, שמא שובר מזוייף הוא, ולפיכך לא הוציאו בחיי אביו. ואנו לא כן נראה הדין בעינינו, כי בודאי כל זמן שיכול לקיים שוברו כראוי למה נפסל שוברו בלא טעם, וכי מפני שלא הוציאו שלא לצורך או מפני שלא הזמינו לדין לאביהן מחזיקין לו בפסול, אימר אבוהון א"ל שטרא אירכס לי והימניה. אלא ודאי מסתברא כשאר רבוותא דאוקמוה להא מילתא בשאביהן בחייו הוציאו ותבעו בו שיפרענו, והלוה לא הוציאו, ומדאפקיה בתר דמית בודאי יש לחוש שאע"פ שמקיימו אימר נתכוון וזייפו יפה יפה [ב"ב קס"ז ע"א]. אבל אם לא תבעו בחייו בודאי אין אדם מוציא שוברו אלא אם כן תובעין ממנו את חובו. ואיכא דקשיא להו היכי פסקינן הכא דחיישינן ומחזקינן סהדי בשקרי, והתם בערכין [כ"ב ע"ב] פסקינן דאחזוקי שהדי בשקרי לא מחזקינן. ומתרצי התם בע"פ מסהדי קמן ולא נחשדו ישראל על כך, אבל בשובר דחתימי ביה איכא למימר דאינהו לא משקרי אלא איהו ניהו דצייר. ואוקמה ההיא דקתני גבי אין נזקקין לנכסי יתומים דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן מיירי כגון שהעידו בחיי אביהם ולא הספיקו לגמור את הדין ולהוציא את השדה מיד אביהן, דאי לא הוי כה"ג היכי מקבלינן עדים בפני יתומים קטנים, דכשלא בפני בעל דין דאמו [ב"ק קי"ב ע"ב].
